Just4Us הכרויות, זוגיות ויחסים
אני הייתי בת 18 והיא הייתה בשנות השלושים לחייה, מפקדת המחלקה המקבילה אלי. התאהבנו בלי מילים ושכבנו בערב אותו יום שהכרנו. עשינו את זה במגורים שלי. אנו ורויטל היינו משולבות האחת בשנייה כל הלילה לאור הנר. היה לה גוף צעיר ומושלם לא פחות מאשר לנערה. היא הייתה חלקה למטה, בדיוק כמו שאני אוהבת. צללתי את תוך החום והרטיבות שבין רגליה ולא רציתי להוציא את הראש משם. נישקתי את הכוס שלה בדיוק כמו שנישקתי את הפה שלה – בנשיקה צרפתית עם לשון שחודרת לעומק. היא נשענה אחורה, גנחה ומשכה קלות בשערי. אהבתי את הכאב הזה.
כך היינו נפגשות למה שבעיני הצבא ממש לא נחשב לשילוב ראוי, אבל לנו לא היה שילוב ראוי יותר מזה. לקראת השחרור שלה הרגשתי שהיא כבר פחות מתלהבת להיפגש איתי. היא הסבירה שהיא עמדה להשתחרר אחרי יותר מעשור בקבע וזה מפחיד אותה כי אין לה מושג מה היא תעשה באזרחות. העובדה כי היא לא מצליחה למצוא עבודה מטרידה אותה ולכן היא לא מצליחה להתגבר על הדיכאון שעוטף אותה.
הסיפורים האלה עושים לך את זה? רוצה להפוך את הפנטזיה למציאות? הרשמה לאתר אשלי מדיסון >>
היינו מדברות לפעמים על גברים חתיכים. על הדרך בה הם מתלבשים ומתנהלים מחוץ לצבא, אבל מעולם לא חששתי שהיא תבגוד בי עם אחד מהם. מעולם לא חשבתי שחוסר ההתלהבות שלה הוא באמת נובע מעצב, אבל לא מאותו עצב שהיא דיברה עליו. רויטל עברה תהליך של הפוך על הפוך. היא ידעה שהיא לסבית מגיל 13 בערך, אבל פתאום היא הבינה שגם גברים מושכים אותה. היא כמובן לא טרחה לספר לי על כך או להתייעץ איתי. היא לא טרחה לומר לי שכשנה לאחר שהכרנו, היא החלה לחוש משיכה לגברים. היא לא טרחה לומר לי שהיא בוגדת בי.
גילתי את הכל במקרה. הייתי ברגילה באותו שבוע, אבל חזרתי לכמה שעות למגורים שלי כי שכחתי כמה דברים. לרויטל היה מפתח לחדר שלי, אבל היא לא הייתה אמורה להיות בבסיס באותה זמן. כשעליתי באותו יום למגורים לקראת 23:00, והבחנתי שיש אור בחדר, הייתי בטוחה שפרצו אותו. כל השותפות שלי בחדר יצאו לסוף שבוע ולכן הוא היה אמור להיות ריק. התקרבי בצעדים איטיים על מנת להפתיע את הפורץ, אבל לא הוא היה זה שהופתע אלא אני.
פתחתי את הדלת בזהירות וראיתי איך רויטל רוכבת על הזין של רפי, המפקד הישיר שלי. התחת הקטן והחמוד שלה עלה וירד. ידיו נעו על מותניה, ליטפו את הבטן שלה ואז הוא הצמיד אותה לגופו כשהשדיים הגדולים שלה נמרחים על חזהו. הוא חדר לתוכה בעוצמה. היא גנחה. נורות האזהרה היו צריכות להידלק אצלי בעבר. ראיתי את כל הרמזים צפים עכשיו מולי; איך היא פתאום החלה לגעת בבנים בצורה אחרת. איך היא חייכה אליהם וליפפה את שערה סביב האצבעות שלה, איך היא פתאום הייתה יוצאת מהחדר כדי לעשות שיחות טלפון. הייתי ממש טיפשה.
בעטתי בדלת כל-כך חזק עד שנפלה חתיכה מהקיר. רפי קיבל כמעט התקף לב כשהוא ראה אותי. הוא ברח מהחדר עם השמיכה לגופו כאילו היה אצן אולימפי. רויטל הייתה בהלם מוחלט. היא לא הצליחה להוציא הגה מהפה. היא נשכבה במיטה בתנוחה עוברית והחלה לבכות. זה היה כל-כך אופייני לה. גם כשהיא פגעה באחרים, היא ציפתה שיבואו לנחם אותה. לא עשיתי זאת. לקחתי את הדברים שלי, סגרתי את הדלת ועליתי על האוטובוס הביתה. מרגישה יותר מטומטמת מאשר עצובה על הבגידה.
