הכתובה היא למעשה מסמך שהוא יהודי ומשפטי גם יחד. מקורה של הכתובה היא בתלמוד. בכתובה מפורטות החובות אשר אליהם מתחייב הבעל כלפי אשתו. כמו כן מצוינת ההתחייבות הכספית של הבעל כלפי אשתו בכל מקרה אשר בו הוא הוא יגרש אותה או שהיא תתאלמן ממנו.
למעשה מחויב הבעל בכלכלת אשתו כמו גם במדור וגם בכסות.
מהי כתובה? הכתובה מהווה למעשה מסמך משפטי מחייב על פי כל הגדרה וכך גם על פחי פסיקת בית המשפט. אבל בגלל שמקורו של החיוב של הכתובה הוא על פי הדין הדתי והיהודי, הרי שהחבות אמורה להיות נידונה על פי הכללים של המשפט העברי. בפועל, מי שמוסמך לטפל בענייני הכתובה הוא בית הדין הרבני. הוא למעשה בעל הסמכות ייחודית והבלעדית לדון בעניינים מן הסוג הזה.
חשוב לציין כי תביעת הכתובה היא תביעה אשר היא עומדת בפני עצמה והיא לא תלויה בשאר התביעות הכספיות אשר קשורות לגירושין. אלו מתנהלות בבית הדים לענייני משפחה.
מהי המטרה של הכתובה?
הכתובה במהותה היא אקט קנייני אך יש לה גם משמעות רבה עבור ההבטחה לעתידה של האישה בתקופה אשר בה נכתבה הכתובה. הכתובה למעשה נועדה להגן על האישה בכל מקרה של עילות גירושין על ידי שהיא למעשה מעלה את ערכה של האישה בפני בעלה.
כלכלה של האישה לאחר הגירושין – מתקופת התלמוד כבר ידוע על החיוב בכתובה. לנשים בתקופה זו לא היה כל מעמד בחברה ועל מנת שבכל מקרה של גירושין לא תמצא האישה את עצמה כאשר היא חסרת כל, קבעו חמי ישראל כי הבעל יצטרך לשלם לאישה כל סכום אשר יוכל לכלכל אותה למשך שנה כאשר ההנחה היא כי כעבור שנה היא תינשא שוב לאיש אחר.
העצמת הערך של האישה – סיבה חשובה נוספת על פי חז"ל לחיוב במתן הכתובה היא "שלא תהיה קלה בעיניו לגרשה". החיוב הכספי נועד למעשה לגרום לכך כי הבעל יעריך את אשתו ויימנע מלבצע גירושים מתוך פזיזות. בזמנו נהוג היה לגרש אישה בקלות וכן מותר היה לשאת אשיה נוספת.
בכל מקרה של חילוקי דעות או בעיות מבתן הכתובה ניתן להיעזר בעורך דין מתחום זה.